יכול להיות שפתחתם את המאמר הזה כי סקרנתי אתכם עם הכותרת שלו:
שאפשר לרכוש זכיינות ללא הון עצמי משמעותי.
צר לי לאכזב. האמת היא שלא.
בחרתי להביא אותו כציטוט ששמעתי לא פעם יזמים ישראליים שביקשו להקים עסק בזכיינות או להצטרף לרשת מזכה קיימת.
זהו החלק השלישי והאחרון בסדרה שקראתי לה:
"מיתוסים על עסקי זכיינות בישראל".
בניגוד למיתוסים – יש כאן מציאות מורכבת שהבנתה יכולה לסייע לזכיינים פוטנציאליים ולרשתות מזכות לקבל החלטות מושכלות יותר ולהגביר את סיכויי ההצלחה בשוק הזכיינות הישראלי.
אם פספסתם, תוכלו לקרוא כאן >
אז בואו נצלול יחד לעוד כמה רעיונות כוזבים שיש לעקור מן השורש:
"אפשר להתחיל זכיינות בלי הון עצמי משמעותי"
אחד הרעיונות השגויים הנפוצים בעולם הזכיינות בישראל הוא שאפשר להיכנס לעסק "כמעט בלי כסף".
המציאות, כפי שמכירים אותה אנשי המקצוע בתחום, שונה לחלוטין.
בשוק הישראלי, עם עלויות התפעול הגבוהות יחסית, נדרש הון עצמי משמעותי כדי להתחיל זכיינות.
רשתות זכיינות מובילות דורשות השקעה ראשונית של מאות אלפי שקלים ולעתים אף מיליונים, תלוי בסוג העסק והיקפו.
מדוע נדרש הון עצמי כה משמעותי?
ראשית, עלויות ההקמה בישראל גבוהות – שכירות מסחרית, יועצים, שיפוצים, רכישת ציוד, התאמות למבנה וכו'.
שנית, דמי הזיכיון החד-פעמיים לרשת.
בנוסף, יש להצטייד במלאי ראשוני ולהחזיק "כרית ביטחון" לחודשי ההפעלה הראשונים עד להגעה לאיזון תפעולי.
הבנקים הישראליים מגלים שמרנות יתרה כשמדובר במימון עסקי זכיינות חדשים.
הם מצפים לראות השקעה עצמית של לפחות 30%-40% מעלות הפרויקט, הוכחת יציבות פיננסית אישית, תוכנית עסקית מבוססת וביטחונות אישיים לרבות הוכחה כי הרשת עצמה כבר מבוססת.
המיתוס של "זכיינות בהשקעה נמוכה" נובע לעתים מפרסומים מטעים המציגים רק את דמי הזיכיון ללא כלל העלויות הנלוות.
זכרו שגם זכיינויות הנחשבות "קטנות" דורשות לרוב מינימום של מאות אלפי שקלים כהון עצמי.
בשורה התחתונה:
זכיינות היא דרך מצוינת להיכנס לעולם העסקי, אך אין קיצורי דרך בכל הנוגע להון העצמי הנדרש בשוק הישראלי. השקעה מחושבת, תכנון מדוקדק וליווי משפטי מקצועי הם חלק מהמפתחות להצלחה.
"חוזה הזכיינות מגן על הזכיין מפני כל סיכון משפטי"
הרעיון שחוזה הזכיינות מעניק "חסינות משפטית" לזכיין – הוא טעות נפוצה.
במציאות הישראלית, ישנם תחומי אחריות רבים שהזכיין צריך לתת עליהם את הדעת, והוא חשוף לסיכונים משפטיים, למרות חוזה זכיינות מקיף, כמו למשל:
דיני עבודה – הזכיין הוא המעסיק הישיר ונושא באחריות מלאה לזכויות העובדים.
הגנת הצרכן – האחריות מול הצרכן חלה על הזכיין, גם אם הוא פועל תחת מותג מוכר.
בטיחות ורישוי – הזכיין אחראי לעמידה בכל דרישות הבטיחות והרישוי, ללא קשר להנחיות הרשת.
מיסוי – האחריות למיסוי תקין חלה באופן בלעדי על הזכיין.
ועוד.
חוזי זכיינות בישראל מנוסחים לרוב לטובת הרשת המזכה, וכוללים סעיפי שיפוי המטילים אחריות על הזכיין במקרה של תביעות.
להפחתת סיכונים, מומלץ לבצע בדיקת נאותות של החוזה על ידי עורך דין מומחה, להבין את החובות הרגולטוריות, ולדאוג לכיסוי ביטוחי מקיף.
"הצלחה בערים הגדולות מבטיחה הצלחה בכל הארץ"
למרות שישראל היא "ארצנו הקטנטונת", התשובה לשאלה זו היא – לא ולא.
המציאות, כפי שמוכיחים נתוני השוק, מורכבת הרבה יותר.
ישראל מאופיינת בשונות גיאוגרפית, דמוגרפית וכלכלית משמעותית בין אזוריה השונים. מה שעובד בתל אביב אינו בהכרח מתאים לבאר שבע, חיפה או נצרת.
לעיתים גם מה שיעבוד בשכונה או באזור מסוימים בעיר מסוימת, לא יעבדו בשכונה או באזור אחרים, באותה העיר.
הבדלים בהרגלי צריכה הם גורם מרכזי. ככלל, תושבי המרכז נוטים להיות מוכנים לשלם פרמיה על מוצרים ושירותים מסוימים, בעוד שבפריפריה רגישות המחיר גבוהה יותר. לדוגמה, רשתות קפה פרימיום שמשגשגות בתל אביב עשויות להתקשות באזורים אחרים.
גם הבדלים תרבותיים משחקים תפקיד. בערים מעורבות או במגזרים ספציפיים, עסקים נדרשים להתאים את עצמם לצרכים ולהעדפות המקומיות. רשתות שלא מביאות בחשבון את ההבדלים בין קהלי היעד השונים עלולות לגלות שהנוסחה המצליחה באזור מסוים אינה מתאימה למקומות אחרים.
יש גם להתחשב בהבדלי עלויות התפעול. בעוד שבערים הגדולות מחירי השכירות גבוהים אך גם תנועת הלקוחות ערה, בערים קטנות העלויות עשויות להיות נמוכות יותר, אך גם ההכנסות. לדוגמא, מודל עסקי שמצליח במרכז עשוי לדרוש התאמה משמעותית כדי להיות רווחי באזורים אחרים.
זכייני רשתות מצליחות צריכים לערוך מחקר שוק מעמיק ספציפי לכל אזור, להתאים את המודל העסקי למאפיינים המקומיים, ולהיות מוכנים לגמישות תפעולית. בחינה מדוקדקת של נתוני השוק המקומי, הרגלי הצריכה והתחרות האזורית הם קריטיים להצלחה.
בשורה התחתונה: זכיינות מצליחה בישראל מחייבת חשיבה מקומית לצד ראייה כלל-ארצית. זכיינים שמבינים את ההבדלים בין האזורים השונים במדינה ומתאימים את האסטרטגיה שלהם בהתאם, הם אלה שיצליחו לבסס נוכחות ארצית אמיתית ורווחית.
מקווה שגם הפעם סייעתי לכם.
מוזמנים לפנות אלי עם כל שאלה נוספת בנושא.
עו"ד אדיר זאבי