אתם בטח מכירים את זה..
יש לכם איזשהו רעיון למיזם או עסק חדש.
אתם מתחילים לספר על זה לחברים, למשפחה, לאנשי ונשות מקצוע שונים..
לכל אחד יש עצות כאלה ואחרות על הרעיון שלכם.
לכל אחד יש מנגנון 'חשיבות עצמית' וחלקם מדברים כאילו הם יודעים הכל על הנושא.
סה"כ מאוד ישראלי מצידנו.. להשמיע ולהישמע 🙂
התופעה הזאת היא צרות צרורות לפעמים, כי היא עשויה לסכל הצלחה, בפרט כשמדובר בעסקים, ובפרט כשמדובר בעסקי זכיינות – למה? משום שיש הרבה מאוד רעיונות שגויים בנושא.
שנים רבות אני מלווה יזמים ישראלים שרוצים לפרוץ בתחום הזכיינות.
בין הצלחה וכישלון בתחום עומדת תהום פעורה של רעיונות כוזבים כאלה, שיש לי העונג לנפץ.
במאמר אחר כתבתי על 3 מהם.
הנה עוד 3 "מיתוסים" בנושא, שכדאי לשים להם סוף:
"זכיינות מתאימה רק לרשתות מזון ומסעדות"
בעוד שמודל הזכיינות אכן מאוד נפוץ בתחומי המזון והמסעדנות, הוא בהחלט מיושם גם במגוון רחב של ענפים בישראל ובעולם.
ישנן רשתות מזכות מצליחות מאוד בתחומי השירותים, הקמעונאות, חינוך והדרכה, בריאות ורווחה, שירותים פיננסיים, תיירות, טכנולוגיה ותקשורת, תעשייה ועוד.
השוק הישראלי מאמץ בקלות מודלים חדשניים של זכיינות, במיוחד בעקבות הטכנולוגיה ההולכת ומתפתחת, תוך התאמה לשוק המקומי הקטן יחסית, עם דגש על שירות אישי, גמישות ויכולת הסתגלות מהירה לשינויים בשוק, ואף בחלקו משלב היטב מודלים בינלאומיים עם יזמות מקומית.
אם יש לכם קונספט עסקי, כל קונספט – שניתן לשכפל, יש על מה לדבר!
"אין צורך בניסיון עסקי קודם כדי להיות זכיין מצליח"
שמעתי לא מעט אנשים שאומרים 'אין צורך בניסיון עסקי קודם כדי להיות זכיין/ית מצליח/ה'.
מאיפה הרעיון הזה מגיע?
רשתות הזכיינות הן שיספקו לזכיין את ההכשרה, הידע, שיטות הניהול וכו'.
למרות שהדבר הזה נכון, או אמור להיות, או נכון בחלקו [אם כי עליי לסייג ולומר שזה לא הכרחי ותלוי גם בהסכם שתחתמו כזכיינים מול הרשת המזכה] חשוב לומר:
ניהול עסק בזכיינות הוא ניהול עסק לכל דבר!!
יש הבדל מהותי בין זכיין שיש לו כבר ניסיון, ידע והכשרה לבין זכיין שהוא בגדר On the Job Training.
למי יש זמן, כסף ומשאבים נוספים לגלות תוך כדי העבודה 'שאין לו את זה'?
הייתי אומר שנכנס כאן גם הפקטור של מבנה האישיות של הזכיין ופקטורים מנטליים נוספים: כמה הוא "ראש גדול", יזם בנשמתו, כמה "רעב" יש לו להצלחה, ועד כמה יכולות התמרון והגמישות שלו טובות.
שורה תחתונה: ניסיון עסקי קודם הוא נכס משמעותי להצלחה ובהרבה מקרים, על זה יקום ויפול דבר.
לא בטוח שהייתי ממליץ למי שאין לו ניסיון עסקי קודם, או לפחות יכולות מנטליות גבוהות (וגם מאפיינים נוספים) לצאת למהלך של רכישת עסק בזכיינות (או בכלל).
"הרשת תמיד תעזור לזכיין בקשיים"
זכיינים מתחילים בטוחים שהם יהנו מהדרכה מקצועית שוטפת מהרשת ובפרט תמיכה ועזרה בעתות משבר.
האמנם?
פגשתי לא מעט זכיינים שאמרו שלמרות שמצוין בחוזה שהרשת מתחייבת לספק את אלה, בפועל, לאחר חתימת העסקה ולעתים לאחר ההדרכה הראשונית הם חשו כי הם 'נזרקו אל המים' ולא קיבלו את התמיכה שהובטחה להם.
בישראל בפרט, זכיינים נדרשים לעצמאות רבה.
כנראה שזה עניין תרבותי, לטוב ולרע. אבל משום מה מצופה מהזכיינים ש'יזוזו לבד'.
בחנתי מאות חוזים בין זכיינים לבין רשתות מזכות ומצאתי שסעיף ההכשרה בחוזה נתון לפרשנויות.
אני מציע להתעכב היטב על הסעיף הזה ולפרוט אותו לפרטי פרטים, הן ברמה של תוכן ומהות והן ברמה של לוחות זמנים.
אם אתם מעוניינים לרכוש זיכיון מרשת מזכה, חשוב שתקבלו ייעוץ מעו"ד מומחה לזכיינות, שייצג את האינטרסים שלכם וישקף אותם בצורה מדויקת בחוזה.
מקווה שהועלתי.
מוזמנים לקרוא גם את החלק השלישי והאחרון שכתבתי בנושא זה.
עו"ד אדיר זאבי
