תמר הגיעה אליי שבורה, כאובה וכעוסה.
בפנים רוויות דמעות סיפרה לי ״אמנון הרס לי את החיים״.
אני מברר איתה במה דברים אמורים ומתגלה התמונה המורכבת הבאה:
מסתבר שאמנון ותמר (השמות האמיתיים שמורים במערכת) הקימו עסק בתחום המזון. תחום קשה לכשעצמו, עוד מעבר לקשיים הטמונים בכל עסק, בטח ובטח שנלווית לו מערכת יחסים בין שותפים.
לאמנון ותמר, חברי ילדות, היה חלום משותף להיות בעלי מסעדה, לא אחת – רשת מסעדות.
הם חברו זה לזה לאחר שנים שבהם הסתובבו בעולם הקולינרי במטבחים שונים וצברו ידע וניסיון עשיר – במטבח. אך ללא כל הכשרה וכלים לניהול עסק.
עשו בחוכמה (לכאורה) השניים כשחברו לגורם שלישי – אבשלום – שינהל עבורם את האופרציה העסקית, שיהיה אחראי לפיתוח העסקי, לניהול התזרים, להתקשרויות עם ספקים ועוד.
חושיה החדים של תמר העלו בה ספקות לגבי יכולותיו ומידותיו של אבשלום, אך אמנון שהביא את אבשלום 'אל השולחן', הבטיח לה כי מדובר באדם אמין ורב ניסיון.
והיא, שסומכת על אמנון, 'קנתה את זה'.
במקביל לצרת אבשלום, בין השניים התגלעו חילוקי דעות מרים באשר למי מהם מוביל את המטבח ואת החזון הקולינרי, ואם אחד מוביל, מהי מהות תפקידו של השני.
אכן תמונות קשות.
אמנון ותמר עמדו בפני קריסה כלכלית.
מיותר לציין שהשלושה מעולם לא עשו הסכם שותפים מסודר ביניהם, כן?
__________________
הסיפור שאני מתאר כאן הוא סיפור קלאסי של שותפות עסקית שהחלה כשהיא מבוססת רק על החלום להקים עסק משגשג, מבלי לקחת בחשבון את שברו [הפוטנציאלי].
כשמגיעים אליי לקוחות שמקימים עסק במשותף, בשותפות – אני מעלה על השולחן פרמטרים רבים שיש לתת עליהם את הדעת:
- מיהם השותפים
- מהו הניסיון של כל אחד מהם
- מה הערך המוסף של כל שותף
- כיצד תתחלקנה סמכויות הניהול
- מי מהשותפים מזרים כסף וכמה
- כמה השקעה נדרשת להקמה ולתפעול העסק
- מהי נקודת האיזון
- כיצד העסק עשוי להתפתח על ציר הזמן
- ועוד ועוד.
על כל הדברים האלה ועוד אנו נותנים מענה בהסכם החתום.
הסכם שותפים טוב יסדיר את מערכות היחסים וייתן מענה לסוגיות רבות, ואם לא לכולן – לפחות יהיו קווים מנחים לפיהם התכוונו השותפים להקים ולנהל את העסק.
ההשקעה בהסכם שותפים איכותי, שיסדיר את הכניסה לעסק, את הניהול של העסק ולא פחות חשוב את היציאה מהעסק (הגירושים) – היא השקעה בטלה בשישים לעומת ההפסד הטמון בהתנהלות קלוקלת כמו של אמנון ותמר, שתוארה כאן.
עו"ד אדיר זאבי
