ראשי » מרכז ידע
זכיינות יכולה להיות הזדמנות עסקית מצוינת, אך היא בהחלט אינה ערובה להצלחה.
היא מספקת מסגרת עסקית, מותג מוכר ותמיכה מסוימת, אך דורשת עבודה קשה, מיומנויות ניהול, והבנה עמוקה של השוק המקומי.
בסופו של דבר, לזכיין יש אחריות מלאה על הצלחת הסניף כמו לרשת עצמה.
וספציפית בישראל, בה השוק דינמי ותחרותי מאוד, זכיינים מצליחים הם אלה שמשלבים את היתרונות של הרשת עם יוזמה אישית, הבנה של צרכי הלקוחות באזור בו הסניף ממוקם, יכולת להסתגל במהירות לשינויים ועוד.
כדי להבין אם עסק יכול להפוך לרשת, אנחנו בוחנים בראש ובראשונה שלושה דברים עיקריים:
כשרשת בינלאומית מבקשת לחדור לשוק הישראלי, זכיין המאסטר רוכש את הזיכיון מהרשת הבינלאומית. במסגרת ההסכם עם הרשת הבינלאומית הוא נדרש לפתוח סניפים בעצמו ו/או למכור זיכיונות משנה לפתיחת סניפים נוספים בטריטוריה שנקבעה.
זכיין המאסטר משלם לרשת הבינלאומית תמלוגים, וזכייני המשנה משלמים לזכיין המאסטר (שהופך להיות מזכה בעצמו) תמלוגים.
כך, למעשה זכיין המאסטר משמש גם כזכיין וגם כמזכה.
לא בהכרח וזה דבר שחשוב לבדוק אותו.
אחד הדברים שאנו מטפלים בו במשרד הוא רישום סימני המסחר של עסקים או בדיקת תוקפם של הסימנים הקיימים, וכאשר אנחנו מייצגים זכיינים פוטנציאליים – אנו בודקים האם הרשת שממנה הזכיין מבקש לרכוש זיכיון, היא הבעלים של סימני המסחר שלה.
אם היא לא הבעלים, גם הזכיין אינו רשאי להשתמש בסימני מסחר אלה והוא חשוף לתביעה אם הוא משתמש בהם.
במודל הזכיינות המלאה (הקלאסית), הזכיין רוכש את הזיכיון מהרשת והוא למעשה עסק עצמאי לכל דבר, במובן זה שהוא מחויב לתשלום התמלוגים השוטפים לרשת, לרכוש סחורה מהרשת או מספקים מורשים בלבד, לתשלומי דמי פרסום, הוצאות שכירות, עובדים וכו'.
גם במודל הזכיינות התפעולית הזכיין רוכש את הזיכיון, אך הוא מעין מנהל ראשי שעוסק בעיקר בתפעול השוטף של העסק, אחראי על מכירות הסחורה, הוצאות שכר עבודה ולעיתים גם להוצאות נוספות, הוצאות הנהלת חשבונות וכדומה, כאשר בסוף חודש הוא מקבל עמלה / תשלום מתוך פדיון העסק.
עקרונית כן, אבל (!) לעורך דין שאינו בעל מומחיות בתחום אין בהכרח את כל הידע הנדרש על מנת לייצג זכיינים ורשתות מזכות.
ראשית, חשוב לדעת שבישראל עדיין לא קיימת חקיקה סדורה ספציפית לנושא הזכיינות ואין גוף שמפקח ומסדיר את נושא מערכת היחסים העסקית בין המזכה לזכיינים שלו. לכן עורך דין שמתמחה בתחום הזכיינות יוודא שהרשת המזכה אינה מנצלת לרעה את הזכיין (נדרשת הבנה מעמיקה מסחרית ועסקית).
שנית, נדרש כאן הרבה מעבר לניסוח ההסכמים המשפטיים מול/של הרשת. יש הרבה היבטים בתחום הפתלתל הזה בישראל, שייעלמו מעיניו של עורך דין שאינו מומחה לזכיינות ונדרשת הרבה מאוד חשיבה 'מחוץ לקופסה' כדי להימנע ממפחי נפש והגעה לבתי משפט.
התשובה היא לא. מבחינה משפטית, הזכיין הוא עסק עצמאי ולא עובד של הרשת המזכה ועליו האחריות המשפטית והפיננסית. יחד עם זאת, הזכיין מחויב לפעול על פי הסטנדרטים והנהלים של הרשת, כמתחייב בהסכם עליו הוא חתום.
בשוק הישראלי, שבו עלויות התפעול גבוהות יחסית, נדרש בדרך כלל הון עצמי משמעותי. בנקים ומוסדות פיננסיים בישראל נוטים להיות שמרניים יותר במתן אשראי לעסקים חדשים, גם אם הם חלק מרשת מוכרת.
בישראל, כמו במדינות אחרות, חוזה הזכיינות אינו מגן באופן מוחלט. הזכיין נושא באחריות משפטית בתחומים רבים, כולל דיני עבודה, בטיחות, רישוי עסקים, פיננסים, נגישות, הגנת הצרכן ועוד. הבנה מעמיקה של החובות המשפטיות היא קריטית. לכן חובה להיעזר בשירותיו של עורך דין שמומחה לזכיינות, שייצג את הזכיין בנפרד, בנפרד מעורך הדין של הרשת.
ספר נהלים הוא למעשה 'התורה כולה' של תפעול העסק. הוא 'הטכנולוגיה' שלו: ה"know How" של העסק. הוא בדרך כלל מתחיל בפירוט החזון והמטרות של העסק שמהם יגזרו קווי המדיניות, הכללים,
הנהלים והפרוטוקולים של תפעול העסק, על ידי בעלי התפקידים השונים.
חשוב לדעת שלספר נהלים יש חשיבות מכרעת מבחינה משפטית. אם לא קיים ספר נהלים לרשת, היא חשופה לתביעות מבחינה משפטית. אם אין נהלים – אין אכיפה! יש לזה משמעות אדירה בבית המשפט.
'ספר נהלים' הוא נספח חשוב בהסכם זיכיון, וההסכם אינו שלם בלעדיו.
׳ספר הנהלים׳ הוא ״חיה נושמת״ המתעדכנת תוך כדי תנועה, כאשר למען הצלחתה מחוייבת הרשת לייצר אחידות באופן זה שכאשר נכנס נוהל חדש, עליה לשתף אותו ולוודא ביצוע בכלל סניפיה.
עסקת מכירת מניות היא עסקה המתנהלת בין בעלים של מניות (אדם פרטי או חברה) לבין רוכש/ת (אדם פרטי או חברה).
לדוגמא, חברה X רוכשת חלק או את כל המניות של חברה Y.
לעסקה כזאת השלכות משפטיות משמעותיות, ויש סוגיות חשובות עליהן צריך לתת את הדעת, כמו
אישורים רגולטוריים / צדדים שלישיים / אחרים.
מה קורה עם העובדים?
כיצד, אם בכלל, מפוצים בעלי המניות?
מי יהיה הבעלים (לרבות בעל השליטה) לאחר המכירה?
ועוד…
לעסקה כזו (כמו כל עסקה אחרת) ישנן השלכות מיסויות שאותן חשוב לקחת בחשבון ולתכנן לפני הביצוע.
ראשית, הסכם שותפים הוא הסכם שמסדיר את מערכת היחסים בין השותפים בעסק.
הוא חייב לכלול את שלושת האלמנטים האלה לפחות:
אם אתם יוצאים למהלך של שותפות עסקית, אל תצאו לדרך ללא הסכם כזה שנוסח על על ידי עורך דין עסקי-מסחרי מומחה ובעל ניסיון בהסכמים כאלה. אחרת זה פתח לצרות, מפחי נפש והפסדים כספיים גדולים.
לעסקאות מכירת פעילות יש כמה יתרונות.
הנה כמה מהם:
מזכר הבנות הוא סוג של הסכם שמטרתו להפחית סיכונים עבור שני הצדדים המעוניינים לדון בעסקה ולהניח בצורה ברורה את התנאים המסחריים העיקריים המוסכמים לביצוע העסקה.
מזכר ההבנות מגדיר גם את תקופת הזמן לביצוע בדיקת הנאותות וסגירת פרטי העסקה.
מזכר ההבנות כולל מספר נושאים עיקריים, כמו: פרטים כלליים בנוגע לעסקה, הזכויות המשפטיות והכלכליות של כל צד בעסקה, התנאים המסחריים לביצוע העסקה, סעיפי סודיות ואי תחרות ופיצוי כספי + דמי רצינות (תלוי עסקה).
אסור להקל ראש במזכר ההבנות, הוא יכול להרים ולהפיל עסקה בין הצדדים.
מנגנון "במבי" – B.M.B.Y – ראשי תיבות של – Buy Me Buy You – קנה אותי או שאקנה אותך.
בבסיס המנגנון ניתנת ההזדמנות של כל אחד מהצדדים להציע הצעה לרכישת החלק של השותף ומנגד ניתנת האפשרות לשותף לקבל את ההצעה או להציע את אותה הצעה לצד שהציע ראשון.
המנגנון נפוץ משום שהוא מאפשר, בין היתר, הפרדות יחסית עניינית וחלקה, זאת בתנאי שהוא נוסח כהלכה ותוך גידור לוחות זמנים לביצוע ההליך.
שותפים שמייסדים עסק ביחד, משאירים אחד לשני את האפשרות להישאר עם העסק בידיים של אחד מהם, זאת כאשר מגיעה הצעה מצד שלישי לקנות את חלקו של הצד שמעוניין לצאת (׳היוצא׳). בדרך כלל היוצא, יידרש להציג בפני הצד שרוצה להישאר (׳הנשאר׳) את ההצעה שקיבל מהצד שלישי, כולל עיקר התנאים החשובים (מחיר, לו"ז וכו'), על מנת שהצד הנשאר יוכל לסרב להצעת הצד השלישי ולהיכנס בנעליו. זהו מנגנון נפוץ וחשוב בהסכמי שותפים וחשוב לנסח אותו בצורה מדויקת על מנת שישרת נאמנה את המשתמשים בו בזמן אמת.
על פי הגדרתה, 'העברה בין דורית' היא תהליך של העברת עסקים משפחתיים לדור הבא באופן מוסדר, בדרך של מתנות, הקדש או נאמנות, כשההורים עדיין בחיים.
התהליך צריך להתבצע בצורה מקצועית ביותר, ברגישות מקסימלית ובסנכרון של מספר אנשי מקצוע הן מתחום המשפט, כמו: משפט מסחרי, דיני חברות, משפט אזרחי, נדל"ן, מיסוי ודיני משפחה, והן מתחומי הכלכלה, כמו: רואי חשבון, יועצי מס, כלכלנים ומעריכי שווי.
באמצעות התהליך למורישים יש שליטה מלאה על תהליך הורשת הנכסים והעסקים; הוא עשוי למנוע סכסוכים פוטנציאליים בין היורשים והוא מגן על אחדות ויציבות המשפחה.
כמו כן, יש לו יתרונות משמעותיים בהיבטי מיסוי, שימור ההון ו/או שימור מורשת ומפעל חיים.
יש צורך בהבנה מלאה של המסגרת המשפטית בעסקאות מהסוג הזה ולהחליט מהו המבנה הנכון ביותר לעסקה, שישרת את האינטרסים של שני הצדדים.
יש להכיר את הרגולציות הספיציפיות בתחום ההשקעה האמורה, לבחון את נושא הקניין הרוחני וסימני המסחר, לתת מענה למחלוקות משפטיות במהלך המשא ומתן ולסיכונים האפשריים, לתכנן לטווח ארוך על מנת להבטיח אפשרות לסבבי גיוס עתידיים ולקבוע תרחישי יציאה.
נדרש ליווי של עורך דין מומחה לתהליכים מהסוג הזה.
יש מספר שיקולים להקמת חברה בע"מ לעומת עוסק מורשה או שותפות.
מבחינה משפטית, חברה בע"מ היא למעשה ישות משפטית נפרדת מהבעלים שלה ובכך מספקת הגנה לבעליה. זהו כמובן יתרון עצום במקרים של תביעות וחדלות פירעון (למעט חריגים).
הליך פתיחת חברה בע"מ מול רשם החברות הינו פשוט יחסית (טכנית), אך כולל ניסוח והגשת מסמכים בצורה מדויקת, שיש לה משמעות מכרעת.
בין היתר, חשוב לקחת בחשבון את נושא ההגנה על שם החברה ושיקולים רבים נוספים.
רצוי שעורך דין יכין עבורכם את המסמכים ויגיש אותם לרשם החברות לצורך פתיחת החברה.
הדבר תלוי כמובן בסוג העסק הנרכש, בסוג העסקה, בהיקף הפעילות של העסק הנרכש וכמובן הצדדים לעסקה.
חלק מהפרטים יש לדרוש ולבדוק כבר בהתחלה וחלק מתגלים תוך כדי תנועה.
אבל יש כמה סעיפים שחובה שיופיעו, וביניהם: סעיף המצגים, שיפוי על חובות עבר של העסק, הגבלת תחרות, בלעדיות בקניין הרוחני, שיתוף פעולה של המוכר בתקופת החפיפה ועוד.
חשוב מאוד שעורך דין שבקיא בעסקאות כאלה ובעריכת הסכמים מתאימים ילווה אתכם.
כל הזכויות שמורות לעו״ד אדיר זאבי | עיצוב סטודיו ברעם | פיתוח GetMeOnline
רוצים להשאר מעודכנים?
להצטרפות לרשימת התפוצה שלנו השאירו כתובת מייל: